<h1>מרדכי סימנים צ"ד—צ"ז</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ועד כמה זמנה להתפלל עד פרסה אבל מכי עבר פרסה הוי מעוות לא יוכל לתקון ובה"ג מפרש עד כמה יבקש לילך שיהא צריך להתפלל עד פרסה [ל"ש בספינה ול"ש ביבשה. מ"י] אפי' אין לו לילך אלא פרסה אבל פחות לא יתפלל. הלכה כר' יהודה ויש ספרים דגרסינן אין הלכה כר"י שאמר משום רבי אליעזר וכ"כ ר' חננאל הלכך מצלינן [מוסף] בין ביחיד בין בצבור: ורב ששת אמר אפילו מהלך וקיימא לן כרב ששת ומיהו בתוספות פסק הרב רבינו יוסף כרב חסדא וכן האלפסי פי' דרב חסדא עדיפא ליה טפי: הלכה כר' שלא ירד למטה ואפילו שלא במקום סכנה ואפילו במהלך מתפלל וא"צ לחזור פניו כנגד ירושלים: תלפיות תל שכל פיות פונות שם וכהך שמעתא קי"ל וכן מסיק נמי פרק לא יחפור אתון דקיימתון לציפונא כו' ולא כהני אמוראי דפליגי אי שכינה במערב או במזרח כו' ועכשיו אנו למערב דארץ ישראל ע"כ אנו פונין למזרח: מסמך גאולה לתפלה עדיף מהתפלל מעומד פסקו ה"ג דהלכה כר"ש בן אלעזר ומשמע די"ח ברכות מותר להתפלל בדרך כשהוא מהלך ואין צריך לעמוד ואין להקשות מ"ש מהביננו דאסיקנא לעיל דוקא מעומד דיש לומר שאני הביננו שהיא קצרה ואין כאן ביטול כל כך כמו בי"ח ברכות שיש ביטול דרך זמן גדול ועוד פי' הר"ם מאיוורא כי הדר לביתיה הדר מתפלל מעומד כדאמרי' בסמוך ור"ח פסק כאבוה דשמואל ולוי ומיהו מדקאמר רב אשי לא חזינא לרבנן קשישי דעבדי הכי משמע דאין הלכה כמותו.
